משחקים עם פסטה הלו קיטי

אוף, אוף, אוף... מתי כבר נזכה לקצת שקט במדינה שלנו? עם פתיחת החופש הגדול הבטחתי לכם תחרות. הכול כבר היה מוכן: הכללים נוסחו, פרסים שווים מספונסריות מעולות נמצאו וכבר כמעט העליתי את הפוסט, כשפרסמו בחדשות את הידיעה הקשה. מיד אחריה, החלה השתלשלות אירועים נוראיים ומעציבים. המצב מדאיג והעתיד נראה לי כרגע אפור מתמיד. אבל יש פה שתי ילדות מתוקות ותמימות ואני מנסה, בשבילן, לשמור על פאסון של שפיות. כמובן שבתוך כל המהומה יוצא שאנחנו עוד יותר בבית ממה שתכננו, נשארים קרוב למקלט. מה שגורם לי לחפש כל הזמן דרכים יצירתיות וכיפיות להעביר איתן את הזמן. כשראיתי את הפסטה הזו בסופר נזכרתי בהמון רעיונות שראיתי בפינטרסט לצביעת פסטה (תוכלו למצוא את כולן בסוף הפוסט). אז קניתי חבילה (חבל שלא יותר!) והתחלתי לחשוב מה לעשות איתה.

בכל חבילת פסטה יש צורות של הדמות של הלו קיטי, ראש שלה, סרט מתוק, פרח ותפוח.

רוב ההדרכות לצביעת פסטה כוללות צבעי מאכל (בתוספת אלכוהול או חומץ). אני שונאת צבעי מאכל, וגם לא הייתה לי שום כוונה לקנות אותם במיוחד רק עבור יצירה חד פעמית. אז החלטתי ללכת על צבעי גואש שיש בבית. פרסנו נייר גדול על הרצפה, הוצאנו מלא מכחולים וצבעים בכל הגוונים שהיו לנו.

יעדנו לכל צבע מכחול משלו כדי שהצבעים לא יתערבבו לנו (טוב, לפחות לא ישר על ההתחלה).

והתחלנו במלאכת הצביעה.

די השתוללנו עם הצבעים... זה כיף לא נורמלי!

אני הלכתי על טכניקה של טבילת צבע (זוכרים את הפוסט הזה?).

הבנות הלכו על שיטה קצת פחות אלגנטית, הייתי קוראת לה התפלשות בצבע...

ולהלן התוצרים:

אחרי הייבוש אפשר לשמור את כל הפסטה בצנצנת כמו שעושים עם פסטה אמיתית.

וכשבאים חברים לשחק במסעדה (איטלקית?). כל אחד מקבל תפקיד: מארח/ת, מלצר/ית שפים ולקוחות במסעדה שישבו והזמינו אוכל.

מזל שהבנות בקשו שנשמור קצת פסטה בצד כדי לאכול אותה. אחרי הבישול, הפסטה מאבדת קצת מצורתה, אבל עדיין טעימה. הכי טעים זה רוטב פסטו, להיט אצלנו.

תוכלו למצוא עוד המון הדרכות על צביעת פסטה ויצירה עם פסטה (בכל הצורות) בלוח הפינטרסט שלי:

אם גם אתם רוצים פסטה של הלו קיטי מהרו לסופר הקרוב, כי הבנתי שזו מהדורה מוגבלת ותהיה זמינה רק עד גמר המלאי. מזכירה לכם שיש בבלוג המון רעיונות ליצירה עם הילדים ושהפרינטבל לקופסת פופקורן נפתח לשימוש חופשי. מבטיחה להמשיך ולפרסם עוד רעיונות לפעילות בבית עם הילדים. לגבי התחרות, אני מבטיחה לקיים אותה כשהשפיות והשקט יחזרו לכאן, מי ייתן וזה יהיה כמה שיותר מהר!