פוסט אורח מאת עמרי אימבר
ויסות חושי הוא מונח ההולך וקונה את מקומו בעולם ככל שאנחנו מתקדמים ומבינים את חשיבותו. אבל מה זה בעצם ומה אנחנו יכולים לעשות עם המידע הזה, על זה נדבר עכשיו.
המונח ויסות חושי מתייחס לאופן שבו התייצבו החושים אצל כל אחד מאיתנו. אנסה לצייר לכם את זה - דמיינו בנפשכם כפתור ווליום השולט בכל חוש, הכפתור יכול להיות מכוון בדיוק במידה הנכונה לה המוח זקוק בכדי להתנהל ביעילות בעולם. אבל מה קורה כשהכפתור מכוון לווליום גבוה מידי? או נמוך מידי? אז נוצרת "הפרעה בויסות החושי".
נשמע הגיוני לא? אז איך לא עלו על זה קודם? הבעיה בהפרעה שכזו היא שהיא בלתי נראית. איך אדם חיצוני יכול לתפוס את העובדה שאני מריח באופן מוגבר? למעשה, גם בעל ההפרעה לא יכול להיות מודע אליה שכן אין לו שום גורם השוואה, בטח לא כילד.
מיותר כמעט לציין שבימינו אנו, כאשר הילדים מקורקעים לטלוויזיה ולמחשב והרחובות בחוץ מרוצפים בטון ולא חול ודשא, מגוון הגירויים החושים אליהם נחשפים הילדים שלנו בחיי היום יום, הוא מוגבל ומצומצם באופן יחסי לאלו שאנחנו היינו חשופים אליהם בילדותינו. לא נעשו מספיק מחקרים בתחום אך אחת ההנחות הרווחות היא שמחסור בגירויים חושים רבים ומגוונים עשוי להביא להתפתחות של הפרעה בויסות.
הפרעות בויסות החושי יכולות לגרום לשלל "בעיות", סימפטומים, בחיי היום יום. לדוג' הפרעה בויסות השמיעתי (חוש השמיעה) יכולה להתבטא בחוסר יכולת להתרכז, הפרעה בויסות חוש הטעם יכולה לגרור הפרעות אכילה, והפרעה בויסות התחושתי (חוש המישוש) יכולה להוביל לאלימות פיזית, הרבה פעמים באופן שכלל לא נתפס כאלימות על ידי הילד. לצערי, בגלל שהבעיה היא בלתי נראית היא לרוב לא מאובחנת או מאובחנת כבעיה אחרת, כמו ADD לדוגמא.
מה שמעודד בכל הסיפור הוא שהפרעות בויסות החושי הם הפיכות ופתירות ולרוב מטופלות ע"י אנשי מקצוע ועל ידי ההורים בבית בהנחייתם של אנשי מקצוע. הטיפול מורכב בעיקר מהפעלת החוש הדורש ויסות וגירויו במספר רב של אופנים. לצערי, מאחר והתחום עוד בחיתוליו, אין מקצוע שנקרא "מאבחן (או מטפל) הפרעות בויסות החושי" ונכון להיום ניתן למצוא אנשים שמתמחים בנושא המגיעים מקשת של תחומים שונים כמו פסיכולוגיים התפתחותיים, מטפלים בשיטת אלבאום, מרפאים בעיסוק וכו'.
אבל למה לחכות עד שתתפתח הפרעה בויסות?
כמו שאמרתי קודם לכן, עוד מוקדם להצביע על מסקנות חותכות בכל הנוגע לתחום הצעיר (יחסית) הזה, אבל לחשוף את הילד לגירויים חושיים באופן יזום בטח לא יזיק ובטוח יהיה כייף ולא שגרתי, אז שווה לנסות... אפרוס בפניכם כמה רעיונות הנוגעים לגירויו של כל חוש, נסו אותם, זה כייף!
חוש הראייה
אקווריום בבקבוק – הנה רעיון של אחת המדריכות שלנו: קחו בקבוק שתיה גדול של ליטר וחצי, תנו לילדים להכניס לבקבוק: ניירות קרפ כחולים, קצת נצנצים ודגים מסול (אפשר לקנות מוכנים, שקית שלמה ב - 6 ש"ח בחנויות יצירה). אחרי שהכל מוכן, מלאו את הבקבוק במים. הביטו בבקבוק בשעה שהצבע נמס מהקרפ וצובע את המים. עכשיו יש לכם אקווריום בבקבוק, נערו אותו מידי פעם והציצו פנימה.
זכוכית מגדלת – קנו זכוכית מגדלת והראו לילד דברים מקרוב. מניסיוני, ילדים יתחילו להתעניין בפעילות הזו כבר מגיל שנה וחצי. אם אתם רוצים להגדיל ולעשות, לכו על מיקרוסקופ!
I SPY – זהו משחק מקובל בארה"ב, שבו הילד צריך לגלות חפצים קטנים שמתחבאים בתוך כלי קיבול מלא באורז. (התמונה לקוחה מכאן). אפשר להכין כזה לבד בתוך שקית ניילון קשיחה.
חוש הריח
צמחי מרפא – ערכו בבית סדנת צמחי מרפא. רכשו מגוון של צמחי מרפא מיובשים (בטבע עדן מרקט, שוק לוינסקי, וכו'). רצוי כאלו שנעים להתעסק איתם בידיים כמו לואיזה, מרווה, לוונדר וקמומיל. שבו ביחד ומוללו באצבעות את כל הצמחים שקניתם. הריחו אותם, טעמו אותם, הכינו מהם תה...
טיול פריחה – קצת קלישאה אבל בהחלט מתאים לעונה. צאו לטיול פריחה! אבל הפעם, הקפידו להריח את הפרחים ולא רק את הפרחים אלא גם את קליפות העצים, העשב, האדמה... בדרך כלל כשאנחנו יוצאים לטיולים מעין אלו אנו נוהגים להקדיש את את מירב תשומת ליבנו לחוש הראיה והמישוש, פנו את הדרך הפעם לחוש הריח, הנחו את הילדים להריח את הדברים השונים אשר אתם חולפים על פניהם ולהשוות בין הריחות השונים. אפשר גם לשחק במשחק – נסו לתאר את הריח במילים! נשמע פשוט? נראה אתכם...
חוש השמיעה
רשרושים – קחו סוגים שונים של ניילונים ובדקו את הרשרושים השונים שכל ניילון משמיע. צרפו לכל אלו גם ניילון פצפץ (זמין בכל טמבור ב - 10 ש"ח למטר), עליו אפשר גם ללכת, רצוי יחפים, להסיע מכוניות, לזחול וכו'.
כלי נגינה – ארגנו לעצמכם ארגז כלי נגינה, שיהיה בבית. זה לא צריך להיות יקר במיוחד אם כל פעם מוסיפים דבר מה נוסף. אם יש לכם ילדים "גדולים" (נאמר מעל גיל 3) תוכלו לשחק איתם משחק – כסו את עיניהם ובקשו אותם לזהות את כלי הנגינה השונים לפי הצלילים שהם משמיעים! הצליחו בכך? תנו להם לנסות לנגן כשעיניהם מכוסות! אה כן, רק דבר אחד – תתכוננו לרעש...
חוש המישוש
קצף גילוח – הושיבו את הילד לשולחן ושימו לפניו הר של קצף גילוח, הנחו אותו לגעת, ללטף, למרוח (הקצף הוא סבון ומתנקה ממש בקלות, גם מהבגדים).
משחק עם שמיכה – התעטפו בה, גלגלו בה את הילד, צרו ממנה מנהרה לזחול דרכה.
חוש הטעם
משחק טעימות – קחו צלחת לבנה, אפשר חד פעמית, ושימו לילד מזונות לא שגרתיים שאינו מכיר, רצויי בצורתם הגולמית. נסו סוכר חום, קמח, מלח, תבלינים שונים.
בישול משותף – מגיל שנה וחצי-שנתיים זה בהחלט עשוי לעבוד. הכינו עוגיות ביחד, תנו לילד לטעום את כל המרכיבים לפני ואחרי שהם נכנסים לקערה.
מקווה שתמצאו עניין וערך ושהילדים יהנו. אם ניסיתם את הפעילויות או אם יש לכם רעיונות נוספים שיכולים לתרום להורים הקוראים, ספרו לנו בתגובות.
תודה רבה לעמרי אימבר, כותב הבלוג "החיים שלהם, בידיים שלנו" ובעליה של חברת קטנטנים – חוגים ותוכניות העשרה לילדים. חברת קטנטנים מפעילה, בין השאר, את החוג היחיד בארץ לפיתוח חושי בגני ילדים.